כל שינוי במאזן האנרגיה של מערכת האטמוספרה של כדור הארץ מוגדר כאילוץ קרינתי (Radiative forcing) ומבוטא ביחידות הספק לשטח (ואט למטר רבוע). מדד זה מבטא את ההשפעה היחסית של גורמים שונים על האיזון בין הקרינה הנכנסת לתוך האטמוספרה של כדור הארץ לבין הקרינה הנפלטת החוצה. מדד האילוץ הקרינתי מאפשר להשוות את חשיבותם של גורמים טבעיים ואנושיים בהנעת מגמות של שינויי אקלים. גורם הגורם לחימום של פני כדור הארץ הוא בעל אילוץ קרינתי חיובי, ואילו גורם הגורם לקירור של פני הכדור הוא בעל אילוץ קרינתי שלילי.

גזי חממה יוצרים אילוץ קרינתי חיובי, מכיוון שהם לוכדים באטמוספרה קרינה אינפרה-אדומה הנפלטת מהיבשות והימים, וגורמים לעלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ. לעומת זאת, עננים ואירוסולים (חלקיקים קטנטנים של נוזל או אבק המרחפים באוויר), המחזירים את קרינת השמש לחלל, יוצרים אילוץ קרינתי שלילי, הפועל כמנגנון המקרר את פני כדור הארץ. 

לכמות האירוסולים ואדי המים באטמוספרה יש השפעה ישירה על האלבדו, מכיוון שהם מקטינים את כמות הקרינה המגיעה ליבשות ולאוקיינוסים. אדי מים ועננים גורמים להתחממות מכיוון שהם גזי חממה הכולאים חום באטמוספרה. לעומת זאת, חלקם העליון הלבן של העננים מחזיר קרינת שמש לחלל, וכך הם מגדילים את האלבדו ותורמים לקירור האטמוספרה. 

המסה של כיפות הקרח בקטבים תגרום לירידה משמעותית באלבדו ולהתחממות נוספת של האקלים, מכיוון שלקרח ולשלג אלבדו גבוה והם מחזירים את רב הקרינה המגיעה אליהם. 

מאגר הידע