צמחים מקובעים למקומם. יש לכך יתרונות רבים, אבל שני חסרונות בולטים הקשורים לרביית הצמח: 
  • ללא מנגנון מתאים להעברת האבקה להפריית הביציות מצמח לצמח, ההאבקה היא עצמית (העברת גרגרי אבקה לצלקת של אותו פרח או בין פרחים של אותו צמח), ולכן השונות הגנטית קטנה מאוד.
  • אם הזרעים נובטים ליד צמח האם הם מתחרים עמו.

לכן התפתחו בצמחים מנגנונים שונים שמסייעים להם גם בהאבקה (לינק) וגם בהפצת הזרעים. בחלק מהמנגנונים הצמחים נעזרים בבעלי חיים לשם הפצת זרעיהם:

היצמדות

Xanthium strumarium. מקור: Commons wikimedia

לעשרה אחוזים מהצמחים בעלי הפרחים (מכוסי זרע) יש זרעים או פירות בעלי קוצים, זיזים או חומרים דביקים שתפקידם להיצמד לשערות, לזיפים ולנוצות של בעלי חיים שבאים איתם במגע. בחלק גדול מהמקרים הזרעים והפירות מהווים מטרד לבעלי החיים, ולכן הם מנסים להוריד אותם. כאשר בעלי החיים נפטרים מהזרעים הם מפיצים אותם למרחק.

צילום: Xanthium strumarium. מקור: Commons wikimedia

אכילה

צבי ניזון מעץ שיטה. צילום: רועי טלבי

בעלי החיים ניזונים מהפירות ולבסוף מפרישים את הזרעים וכך מפיצים אותם. פירות של צמחים המופצים בדרך זו, הם מושכים ועסיסיים. כמו כן, עליהם להיות עמידים בפני מערכת העיכול של בעלי החיים. לעתים המעבר של זרעים במערכת העיכול של בעלי החיים מעלה את כושר הנביטה שלהם.

בתמונה: צבי ניזון מעץ שיטה. צילום: רועי טלבי

הטמנה

נמלת קציר נושאת זרע. צילום: Sarah Gregg

בעלי חיים רבים, בעיקר מכרסמים ועופות, אוספים זרעים ומטמינים אותם לשימוש מאוחר. הזרעים שאינם נאכלים נותרים במקום ההטמנה, וברבות הזמן חלקם נובט. נמלים מסייעות גם הן להפצה בדרך זו. הן אוספות זרעים לקן, אך ניזונות רק מחלק מסוים של המעטפת שלהם ומשאירות את הזרעים עצמם.

בתמונה: נמלת קציר נושאת זרע. צילום: Sarah Gregg 


מקורות ומידע נוסף

Ecology- From Individuals to Ecosystems (2006). Eds. Begon, Townsend and Harper. Blackwell Publishing.
Vittoz and Engler (2007) Seed dispersal distances: a typology based on dispersal modes and plant traits. Botanica Helvetica 117: 109 – 124
Seed dispersal. In: Encyclopedia of Earth. Eds. Cleveland

מאגר הידע