תכנים בנושא אטמוספרה

לפטריות חשיבות במחזור הפחמן הגלובלי. עליית הריכוז האטמוספרי של גזי החממה, הפחמן הדו-חמצני והמתאן, היא מגורמי השינוי המרכזיים במחזור הפחמן ושינויי אקלים. לפטריות יש תפקיד בשחרור CO2 לאטמוספרה אם כתוצאה מפירוק החומר האורגני בקרקע, ואם עקב יכולתן לקבע פחמן בקרקע. ההערכה היא שכ-20% מכלל הפחמן המתקבע על ידי הצמחים מועבר לקרקע דרך פטריות מיקוריזה.


עליית ריכוזי גזי חממה
הפרת מחזור הפחמן
החור באוזון

שלושה ענפי כלכלה אחראים לפליטה של יותר מ-60% של גזי חממה.
שלושה ענפי כלכלה – אספקת אנרגיה, תעשייה ויערנות – אחראים לפליטה של יותר מ-60% של גזי החממה. התרומה של ענף היערנות נובעת בעיקרה מבירוא יערות ברחבי העולם: עצים שנכרתים (לצרכים שונים) אינם יכולים עוד לקלוט פחמן דו-חמצני, ואם הם נשארים כרותים או נשרפים, הם פולטים פחמן דו-חמצני שאצור בגזע ובעלים.

למרות מאמצים כלל-עולמיים להפחתה של פליטת פחמן דו-חמצני, רמות הפליטה ממשיכות לעלות בגלל עלייה בשימוש בדלק מחצבי.
דלק מחצבי משמש בעיקר לייצור של אנרגיה. הבעירה של הדלק המחצבי גורמת לפליטה של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, והגז הנפלט משפיע על אקלים כדור הארץ.

פליטות הפחמן הדו-חמצני עלו ב-36% בין השנים 1998 ו-2008, משיעור ממוצע של 22 מיליארד טונות ל-30 מיליארד טונות (כלל-עולמי). העלייה בשיעור הפליטות גבוהה יותר במדינות המתפתחות (64%, 29% לנפש), בין היתר בגלל צמיחה כלכלית והשקעה הולכת וגדלה בפיתוח, בתשתיות ובייצור במדינות מתפתחות כמו ברזיל, הודו וסין.

פחמן הוא אחד היסודות הנפוצים ביותר בכדור הארץ. הוא הבסיס לכל החומרים האורגניים מתאים בגוף האדם ועד לדלקים מחצביים. הפחמן שעל פני כדור הארץ נמצא בתנועה מתמדת ועובר בין היצורים החיים, הקרקעות, האוקיינוסים והאטמוספרה.

בשנת 1987 חתמו 183 מדינות (ובהן ישראל) על פרוטוקול מונטריאול בדבר צמצום\איסור שימוש בחומרים המדללים את שכבת האוזון. הפרוטוקול קבע לוח זמנים להפסקה ולהפחתה בשימוש בכימיקלים שפוגעים באוזון. מאז כינון הפרוטוקול ועד לשנת 2009 פחתה הצריכה של חומרים מדללי אוזון ב-98%. בתחילת שנת 2010 נאסר לחלוטין השימוש בפחמנים כלורופלואורים (CFCs).

החור באוזון הוא מונח המתאר את הידללות שכבת האוזון הסטרטוספרי. אחת הסיבות להידללות היא שימוש בחומרים מדללי אוזון: חומרים כימיים שמשתחררים לסביבה כתוצאה מפעילות האדם. בהגיעם לשכבת האוזון הם מתפרקים ומשחררים רדיקלים חופשיים של כלור או של ברום, ואלו מתקיפים את מולקולת האוזון וגורמים להתפרקותה.

באטמוספרה של כדור הארץ יש גזי חממה המצויים באופן טבעי, וכאלו שהם תוצרי לוואי של פעילות האדם. גזי החממה המצויים באופן טבעי הם אדי מים, פחמן דו-חמצני, מתאן, תחמוצות חנקן ואוזון. לעומתם, גזים כמו גופרית שש-פלואורידית (SF6) או פחמימות פלואורידיות (HFC), אינם מצויים באטמוספרה באופן טבעי, אלא הם תוצרי לוואי של תהליכים תעשייתיים.

הרכב הגזים באטמוספרה, ובמיוחד ריכוזם של גזי החממה ושל חמצן, מושפע ממידת הפעילות הביולוגית והוא משפיע על אקלימו של כדור הארץ. לצמחים ביבשה ולאצות בגופי המים יש תפקיד חשוב בהורדת כמות הפחמן הדו-חמצני והעלאת ריכוז החמצן באטמוספרה. לעומתם, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים המעורבים במארג המזון של פירוק החומר האורגני משפיעים על ריכוז המתאן, גז החממה השני בחשיבותו. 


עמודים