תכנים בנושא ישראל

רבים מן העשבים הפולשים בישראל מוגדרים כעשבים רעים וחלקם רעילים מאוד לאדם. לרוב גדלים הצמחים העשבוניים בבתי גידול מופרעים, אך יש מהם שחדרו גם לשמורות טבע. 
יש לציין כי דעות החוקרים חלוקות באשר למידת פולשנותם של חלק מן הצמחים וכן אם הם עונים להגדרה של מין פולש או שהם גרים בלבד שטרם הפכו לפולשים. 
בישראל עשרות מינים של שיחים ועצים גרים, אשר חלקם הפכו ברבות הימים לפולשים. נסיבות הגעתם של צמחים אלו מגוונות – חלקם הובאו לצורכי נוי, חלקם הובאו כדי לסייע בייצוב חולות ואחרים הגיעו אלינו בשוגג.
יש לציין כי דעות החוקרים חלוקות באשר למידת פולשנותם של חלק מן הצמחים ובאשר לשאלה האם הם עונים להגדרה של מין פולש או שהם גרים בלבד שטרם הפכו לפולשים.
בשנת 2010 פרסם המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית למגוון לביולוגי בישראל,אך עד כה (דצמבר 2011) היא טרם אושרה על ידי הממשלה.
נחל הקישון הוא הגדול בנחלי צפון הארץ. אורכו של הנחל כ-70 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו משתרע על כ-1,100 קמ"ר. מקורות הנחל בשומרון, סמוך לעיר ג'נין. הקישון חוצה את עמק יזרעאל ונשפך לים במפרץ חיפה. במורד צומת העמקים מתנקזים אל הנחל כמה יובלים, החשובים שבהם הם נחל ציפורי המנקז את בקעת בית נטופה, ונחל הגדורה המנקז את מערב הרי שפרעם ואיזור קריית ביאליק.
מצבם של רבים מנחלי ישראל, ובעיקר נחלי החוף, הידרדר מאז 1950 בעקבות ניצול וזיהום המים. מאמצים קדחתניים שנעשו על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשויות הניקוז והנחל, רשות הטבע והגנים הלאומיים וקק"ל, הביאו לשיפור במצבם של הנחלים ולהפחתת רמות המזהמים בנחלים הראשיים.

שונית האלמוגים של אילת היא מהשוניות הצפוניות בעולם ואחת העשירות שבהן. בעשורים האחרונים נחשפה השונית לגורמי עקה (stress) רבים שפגעו קשות באלמוגים – השקעה של אבק פוספטים מנמל אילת, הזרמת שפכים מאילת ומעקבה, חוות לגידול דגים בים, תיירות, כולל תיירות הצלילה, ועוד. המשותף לכל הגורמים הללו – כולם מקורם בבני האדם.

טבלה זו מסכמת את הכלים החוקיים הקיימים היום בישראל ומסייעים להגנה על המגוון הביולוגי.יש לציין כי חלק מהחוקים והפקודות נחקקו לפני הקמת מדינת ישראל בזמן המנדט הבריטי.  המידע לקוח מתוכנית הפעולה הלאומית - http://www.sviva.go

שטחים פתוחים הם שטחים שאינם בנויים. בשטחים אלו מתקיימות מערכות אקולוגיות טבעיות או טבעיות למחצה. השטחים הפתוחים בישראל מהווים כ-90% משטחה, ובהם שמורות טבע, שטחי יער וחורש, שטחי בור, שטחי חקלאות ושטחים אחרים. בשאר השטח נכללים שטחים בנויים (8%) וגופי מים טבעיים או מלאכותיים (2%).

מצבם העגום של בתי הגידול הלחים בישראל מהווה דוגמה להשפעה של קיטוע ואובדן בתי גידול על מערכות אקולוגיות טבעיות. במהלך 150 השנים האחרונות אבדו יותר מ-90% משטחם של בתי הגידול הלחים במישור החוף, בעיקר של גופי מים עונתיים. מתוך 192 ביצות ובריכות חורף שתועדו בעבר במישור החוף נותרו רק 35 (18%). בתי גידול לחים נעלמו באזורים נוספים בישראל, למשל מרבית הביצות בעמק החולה יובשו, כמו גם גופי מים קטנים יותר.

עמודים