תרומתם של מאביקי בר להאבקת גידולים חקלאיים זכתה להתעלמות ולחוסר הערכה במשך שנים רבות. עם זאת, התעוררות הבעיות המאיימות על דבורי דבש מסחריות בשנים האחרונות, הביאו לבחינה מחדש של תרומה זו. קלייר קרמן הובילה צוות חוקרים שבחנו את תרומת דבורי בר להאבקתם של ארבעה גידולים חקלאיים: אבטיחים, חמניות, שקדים ועגבניות. המחקרים נערכו באזור העמק המרכזי של קליפורניה, שהינו מהאזורים החקלאיים החשובים ביותר בצפון אמריקה. בעקבות המחקר השיקה האגודה האמריקאית לשימור חסרי חוליות (Xerces) פרויקט ארצי לשימור מאביקי בר לצורכי חקלאות. הפרויקט חולק את ממצאי המחקרים עם חקלאים ועם עובדי סוכנויות רלוונטיות ומדריך אותם באשר לדרכי פעולה מומלצות.
המחקרים נערכו לאורך גרדיינט של רמת העיבוד החקלאי – מחוות שבהן העיבוד החקלאי מאומץ מאוד והנוף חקלאי בעיקרו ועד לחוות שבהן העיבוד החקלאי מתון והנוף טבעי בעיקרו.
המטרות העיקריות של מחקרים אלה היו:
  1. להגדיר את תפקידן של אוכלוסיות דבורי הבר בהאבקת הגידולים ולזהות את המינים בעלי התרומה המשמעותית ביותר;
  2. לחקור את ההשפעה של עוצמת העיבוד החקלאי על מיני המאביקים השונים ועל איכות שירותי ההאבקה שהם מספקים;
  3. לזהות מקורות מזון (מיני פרחים) ומקורות קינון בבית הגידול לצורך פיתוח פרוטוקולים לשיקום ולעידוד של אוכלוסיות דבורי בר ושל שירותי ההאבקה שהן מספקות.

הצוות של קלייר קרמן גילה כי יותר מ-60 מינים מקומיים של דבורים מבקרים בגידולים החקלאיים באזור, אך שהמגוון והשפע של הדבורים וכן שירותי ההאבקה התמעטו ככל שהתגברה עוצמת העיבוד החקלאי. החוות ששכנו בקרבת מקורות מזון וקינון מתאימים לדבורים או שהיו בהן מקורות אלו, נהנו ממגוון מינים ומשפע פרטים גדולים יותר. הרכב מיני הדבורים שסיפקו את שירותי ההאבקה השתנה משנה לשנה. המינים שתרומתם הייתה הגבוהה ביותר, הראו את הרגישות הגבוהה ביותר לעוצמת העיבוד החקלאי. כשמספרם של מינים אלו פחת, לא הצליחו מינים אחרים לפצות על הירידה בשירותי האבקה, למרות עלייה בשכיחותם.

צוות המחקר זיהה אסופת מיני צמחים, המספקים מקורות שיחור למאביקי הבר החשובים ביותר לגידולים. צמחים אלו משמשים את הדבורים בתקופות שלפני פריחת הגידולים החקלאיים ולאחריה, וכך מאפשרים להן לשמור על אוכלוסיות איתנות. האגודה האמריקאית לשימור חסרי חוליות עבדה יחד עם צוות החוקרים והשיקה תוכנית להכשרת חקלאים ועובדי סוכנויות רלוונטיות לשיפור איכות בית הגידול המקומי מבחינת מאביקי הבר בסמוך לשטחי החקלאות. התוכנית כוללת סדרה של סדנאות, הרצאות וחומר עיוני רלוונטי לסוגי הגידולים השונים.

תרומתן של דבורי בר להאבקת גידולים חקלאיים נעה בין האבקה עצמאית מלאה שלהם לבין שיפור יעילות שירותי ההאבקה שמספקות דבורי דבש מסחריות. בחוות עם בית גידול מתאים, דבורי הבר יכולות להאביק באופן מספק גידולים בעלי דרישות האבקה נכבדות, כמו למשל אבטיחים. פרחי האבטיח פתוחים שעות ספורות בלבד, ולשם יצירת פרי לשיווק מוצלח נדרשת העברה של עד 1,000 גרגרי אבקה לפרח בודד. המאביקה העיקרית של פרחי האבטיח היא דבורה קטנה ממשפחת ההליקטיתיים (Halictidae), המעבירה כעשרה גרגירי אבקה בלבד בכל ביקור. עם זאת, שפע הפרטים שלה בשטח מבטיח האבקה מוצלחת של הגידול. לעומת זאת, גידול חמניות לגרעינים מסתמך בעיקר על האבקה בעזרת דבורי דבש מסחריות. נוכחותן של דבורי בר על חמניות גורמת לדבורי הדבש לעבור מהר יותר מפרח לפרח, וכך מוכפלת יעילות ההאבקה שלהן.

חוברת הנחיות לשיפור בית הגידול המקומי מבחינת מאביקי הבר בשטחי החקלאות בהוצאת האגודה האמריקאית לשימור חסרי חוליות Xerces. http://www.xerces.org/guidelines-farming-for-bees
חוברת הנחיות לשיפור בית הגידול המקומי מבחינת מאביקי הבר בשטחי החקלאות בהוצאת האגודה האמריקאית לשימור חסרי חוליות Xerces.

מקורות

Vaughan, M., M. Shepherd, C. Kremen, and S.H. Black. 2004. Farming for Bees. Guidelines for Providing Native Bee Habitat on Farms. The Xerces Society, Portland, OR. 34 pp.
Claire Kremen, University of California, Berkeley, personal communication, (2007)
Mace Vaughan, The Xerces Society for Invertebrate Conservation, personal communication, (2007)
דף זה הוא חלק מהערכה להסברת חשיבות האבקה המהווה שירות מערכת אקולוגית. לדף הבית של הערכה לחצו.
הערכה פותחה על ידי ה- Ecological Society of America
תרגום הערכה ועיבודה: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב.

אופן ציטוט הערכה

Ecological Society of America. 2008. Communicating Ecosystem Services Pollination Toolkit.

Online at www.esa.org/ecoservices.

תרגום ועיבוד: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב, 2011. ברשת - http://earthweb.tau.ac.il/?cmd=gallery.388

משאבי הוראה