קציר אוכמניות. מקור התמונה: Keith Weller, USDA
עד לאחרונה, הסתמכו חוואי אוכמניות במזרח קנדה על כ-70 מינים מקומיים של חרקים להאבקת הגידולים שלהם. בין 1969 ל-1978 רוססו שדות האוכמניות של ניו ברונזוויק הדרומית בפניטרותיון, חומר הדברה על בסיס זרחן אורגני, אשר נועד לצמצם אוכלוסיות של עש מזיק ביער סמוך. החל מ-1970 ובמשך מספר שנים הצטמצמו יבולי האוכמניות באזור הנגוע וברחבי ניו ברונזוויק בהשוואה ליבולים במדינות השכנות. הצניחה ביבולים התרחשה בהתאמה לירידות משמעותיות בגודל אוכלוסיות הבר של מיני בומבוס מקומיים.
 
ריסוס בחומרי הדברה. מקור התמונה: Johns, Brad E., U.S. Fish and Wildlife Service

חומרי הדברה בארצות הברית חייבים לשאת מדבקת אזהרה, אם השימוש בהם עשוי לסכן מאביקי חקלאות מסחריים. למרות זאת, מדבקות האזהרה הללו אינן מספיקות כדי להגן על דבורי דבש ועל דבורי בר. לדוגמה, חומר שחלות עליו מגבלות כשהוא מפוזר בשדות של יבולים חקלאיים, איננו מקבל תווית אזהרה כשהוא מפוזר על אדמות מרעה בשביל להדביר חגבים. מגבלות המיועדות להגנה על דבורי דבש כמו סגירת כוורות, הימנעות מריסוס מעל מכוורות או מניעה מהדבורים לשחר באזור המרוסס לפרק זמן מסוים אחרי הריסוס, אינן מגנות כלל על דבורי בר.

דבורת הדבש הקטלנית Apis mellifera scutellata. מקור התמונה: Thiago Gama Oliveira, Flickr
ב-1956 הביא מגדל דבורים בשם וורוויק קר את דבורת הדבש האפריקאית לחופה הדרום-מזרחי של ברזיל. הוא רצה ליצור בסביבה מבוקרת זן חדש של דבורת הדבש, שיהיה מותאם יותר לאקלים הניאו-טרופי וייצר יותר דבש. שנה לאחר שהביא אותן לברזיל, שוחררו בטעות 26 מלכות אל היער. מאז הן הצליחו להתפשט בדרום אמריקה ולהתקדם מדי שנה בין 300 ל-450 ק"מ צפונה. הדיווח הראשון על נוכחות הדבורה הקטלנית היה ב-1990, עת נמצאו פרטים בדרום טקסס. באמצע שנות התשעים הן כבר התפשטו בקצב של כ-600 ק"מ בשנה.
הערכה פותחה על ידי ה-Ecological Society of America.
תרגום הערכה ועיבודה: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב.
 
אופן ציטוט הערכה:
Ecological Society of America. 2010. Communicating Ecosystem Services Toolkit: Marine Nurseries Tool kit. Online atwww.esa.org/ecoservices. תרגום ועיבוד: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב, 2011. ברשת - http://earthweb.tau.ac.il/?cmd=gallery

משאבי הוראה