מפרץ צ'ספק הוא אחד משפכי הנהרות הגדולים, ולשעבר גם היצרניים ביותר, בעולם. המפרץ והנחלים שלו מקיימים עושר מינים עצום (כמעט 300 מינים ידועים של דגים וכ-3,000 מינים של צמחי מים ובעלי חיים אחרים). האדם ניצל את העושר הביולוגי של המפרץ משכבר הימים; דיג למסחר וכתחביב מתקיים במפרץ כבר מאות שנים. למרבה הצער, דרדור סביבתי ודיג יתר תרמו לדעיכה האקולוגית של המפרץ והחלישו את שירותי המערכת האקולוגית הרבים שהוא סיפק בעבר. אחד התפקידים החשובים של המפרץ הוא אספקת אזורי גידול למגוון רחב של יצורים ימיים כמו דגים, סרטנים וצדפות. שירותי הפעוטון האלה אינם מוגבלים רק לבעלי חיים שחיים במפרץ; גם מיני חוף רבים הנודדים לאורך חוף הים המזרחי מסתמכים על כרי עשב הים ושוניות הצדפות של המפרץ כדי להגן על הצעירים שלהם.

אזור המפרץ סובל ממגוון רחב של השפעות שליליות שנגרמות משימושי קרקע ומים. הסבת בתי גידול לאורך הנהרות וקו החוף של המפרץ הובילה לירידה משמעותית בכרי עשב הים ובבתי גידול לצעירים חשובים במיוחד.  עודף חומרי הזנה (בייחוד חנקן, אבל גם זרחן) מחקלאות באגן ההיקוות ומשפכים בלתי-מטופלים כהלכה גרמו לאאוטרופיקציה ולפריחת אצות, חלקן רעילות. צורות אחרות של זיהום, כולל העמסה נכבדת של מתכות כבדות, חומרי הדברה, קוטלי עשבים, פחמימנים ופסולת, הרגו והחלישו את המינים המקומיים וזיהמו את הקרקע. ניצול יתר של צדפות הוביל להרס של שוניות צדפות, אשר משמשות כאזור גידול למינים רבים של דגים, רכיכות וסרטנים. דיג יתר של דגים וסרטנים החליש את המערכת עוד יותר.

סרטנים כחולים, אחד ממיני המטרה של ימאי המפרץ, נעלמו כמעט לחלוטין בשנות השמונים של המאה ה-20. כיום אוכלוסיית הסרטנים מתאוששת באיטיות. אפילו אם האוכלוסיות שלהם ישתקמו לחלוטין, יהיה זה מאוחר מדי לרבים מהאנשים שפרנסתם נפגעה במהלך עשרות השנים שבהן הסביבה של המפרץ הייתה מדורדרת.

במאה ה-17, כאשר קפטן ג'ון סמית' הפליג אל המפרץ, הוא היה אחוז תדהמה מהיופי והעושר שראה מסביבו. ביומני המסע שלו הוא מתעד מים צלולים, כרי עשב ים נרחבים, מצעי צדפות רחבים ודגה עשירה. היום מפרץ צ'ספק מקיים פחות מרבע מהפוטנציאל ההיסטורי שלו וסובל מדעיכה ביצרנות הכללית ומהכחדה כמעט מוחלטת של צדפות ומינים מסוימים של דגים.

למרות זאת, ישנם כמה סימני השתקמות המעוררים תקווה. קרן מפרץ צ'ספק שהוקמה בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20, יחד עם רשויות ממשלתיות וקבוצות סביבתיות, מצאו את שיקום המפרץ בראש סדר העדיפויות של פעולותיהן. קבוצות של "כלבי שמירה" מנטרות את התנאים במפרץ וכן את הפיתוח לאורך חופיו ובאגן ההיקוות שלו. תוכניות חינוך באזור המפרץ מלמדות על חשיבות הניהול של המפרץ ועל ההשלכות של פעילויות פוגעות כמו הזרמה של רעלים למערכת הניקוז העירונית. במהלך 2002 כרי עשב הים השתקמו באופן משמעותי מבחינת היקף הכיסוי שלהם – כפי הנראה תוצאה של בצורת נמשכת וירידה בזרימת הנגר העילי. מדענים ואנשי שמירת טבע מזהירים, עם זאת, שכאשר בצורת זו תסתיים, נגר עילי בכמות גדולה ישטוף כמויות גדולות של חומרים רעילים, ועלולה להיות הצפה פתאומית של מזהמים.

מדיניות מחמירה יותר להגנת המפרץ ובקרה על הנגר העילי הזורם אליו יכולות למתן כמה מההשלכות האלה. ביוני 2000 חתמו פקידי ממשל פדראליים של המדינה ושל האזור על הסכם חדש – צ'ספק 2000. ההסכם מתווה דרכים לשיקום המפרץ, והוא בעל תקציב של 8.5 מיליארד דולר לתמיכה בשיקום ולמיתון השלכות נוספות על המערכת האקולוגית יקרת הערך של המפרץ. ההסכם מהווה מודל לשיתוף פעולה אזורי להגנה על אזורי חוף חשובים במיוחד בארצות הברית.

מקור התמונה: Flickr

מקור התמונה: Flickr


מקורות

הקרן למפרץ צ'ספק – http://www.cbf.org/

תוכנית מפרץ צ'ספק – http://www.chesapeakebay.net/bayresourcelibrary.aspx?menuitem=13998

השירות למדגה וחיות הבר של ארצות הברית, יחידת השדה למפרץ צ'ספק - http://www.fws.gov/

NOAA – http://chesapeakebay.noaa.gov/

אוניברסיטת מרילנד – http://mdsg.umd.edu/CQ/V06N1

דפים אלו הם חלק מהערכה להסברת חשיבות אזורים לגידול ורבייה ימיים. לדף הבית של הערכה לחצו.
הערכה פותחה על ידי ה-Ecological Society of America.
תרגום הערכה ועיבודה: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב.

אופן ציטוט הערכה

Ecological Society of America. 2010. Communicating Ecosystem Services Toolkit: Marine Nurseries Presentation Aids. Online at www.esa.org/ecoservices. תרגום ועיבוד: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב, 2011. ברשת - http://earthweb.tau.ac.il/?cmd=gallery
 

משאבי הוראה