מפרץ צ'ספק (Chesapeake bay): מערכת אקולוגית עשירה שהשתנתה בגלל אובדן בית גידול ודיג יתר

אזור המפרץ סובל ממגוון רחב של השפעות שליליות שנגרמות משימושי קרקע ומים. הסבת בתי גידול לאורך הנהרות וקו החוף של המפרץ הובילה לירידה משמעותית בכרי עשב הים ובבתי גידול לצעירים חשובים במיוחד.  עודף חומרי הזנה (בייחוד חנקן, אבל גם זרחן) מחקלאות באגן ההיקוות ומשפכים בלתי-מטופלים כהלכה גרמו לאאוטרופיקציה ולפריחת אצות, חלקן רעילות. צורות אחרות של זיהום, כולל העמסה נכבדת של מתכות כבדות, חומרי הדברה, קוטלי עשבים, פחמימנים ופסולת, הרגו והחלישו את המינים המקומיים וזיהמו את הקרקע. ניצול יתר של צדפות הוביל להרס של שוניות צדפות, אשר משמשות כאזור גידול למינים רבים של דגים, רכיכות וסרטנים. דיג יתר של דגים וסרטנים החליש את המערכת עוד יותר.

סרטנים כחולים, אחד ממיני המטרה של ימאי המפרץ, נעלמו כמעט לחלוטין בשנות השמונים של המאה ה-20. כיום אוכלוסיית הסרטנים מתאוששת באיטיות. אפילו אם האוכלוסיות שלהם ישתקמו לחלוטין, יהיה זה מאוחר מדי לרבים מהאנשים שפרנסתם נפגעה במהלך עשרות השנים שבהן הסביבה של המפרץ הייתה מדורדרת.

במאה ה-17, כאשר קפטן ג'ון סמית' הפליג אל המפרץ, הוא היה אחוז תדהמה מהיופי והעושר שראה מסביבו. ביומני המסע שלו הוא מתעד מים צלולים, כרי עשב ים נרחבים, מצעי צדפות רחבים ודגה עשירה. היום מפרץ צ'ספק מקיים פחות מרבע מהפוטנציאל ההיסטורי שלו וסובל מדעיכה ביצרנות הכללית ומהכחדה כמעט מוחלטת של צדפות ומינים מסוימים של דגים.

למרות זאת, ישנם כמה סימני השתקמות המעוררים תקווה. קרן מפרץ צ'ספק שהוקמה בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20, יחד עם רשויות ממשלתיות וקבוצות סביבתיות, מצאו את שיקום המפרץ בראש סדר העדיפויות של פעולותיהן. קבוצות של "כלבי שמירה" מנטרות את התנאים במפרץ וכן את הפיתוח לאורך חופיו ובאגן ההיקוות שלו. תוכניות חינוך באזור המפרץ מלמדות על חשיבות הניהול של המפרץ ועל ההשלכות של פעילויות פוגעות כמו הזרמה של רעלים למערכת הניקוז העירונית. במהלך 2002 כרי עשב הים השתקמו באופן משמעותי מבחינת היקף הכיסוי שלהם – כפי הנראה תוצאה של בצורת נמשכת וירידה בזרימת הנגר העילי. מדענים ואנשי שמירת טבע מזהירים, עם זאת, שכאשר בצורת זו תסתיים, נגר עילי בכמות גדולה ישטוף כמויות גדולות של חומרים רעילים, ועלולה להיות הצפה פתאומית של מזהמים.

מדיניות מחמירה יותר להגנת המפרץ ובקרה על הנגר העילי הזורם אליו יכולות למתן כמה מההשלכות האלה. ביוני 2000 חתמו פקידי ממשל פדראליים של המדינה ושל האזור על הסכם חדש – צ'ספק 2000. ההסכם מתווה דרכים לשיקום המפרץ, והוא בעל תקציב של 8.5 מיליארד דולר לתמיכה בשיקום ולמיתון השלכות נוספות על המערכת האקולוגית יקרת הערך של המפרץ. ההסכם מהווה מודל לשיתוף פעולה אזורי להגנה על אזורי חוף חשובים במיוחד בארצות הברית.