מפרץ טמפה תומך באוכלוסייה של כשני מיליון איש בערים ובפרברים של טמפה, סנט פטרסבורג, קלירווטר וברדנטון. ב-1954 שירותי הבריאות הציבוריים של ארצות הברית הצביעו לראשונה על הידרדרות המפרץ וציינו את השפכים הבלתי-מטופלים ואת הפסולת ממכרות זרחן וממפעלי תפוזים כתורמים העיקריים לזיהום. בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 קבוצת אזרחים שכינתה את עצמה "הצילו את המפרץ שלנו" (save our bay) החלה לפעול לעצירת הכרייה ולהזרמת השפכים למפרץ. במשך עשורים הזרימה העיר טמפה ביוב גולמי לים, וחלקים גדולים מהמפרץ זוהמו באופן חמור וחוו פריחות מתמשכות של אצות ירוקות-כחוליות. הרשות להגנת הסביבה שהוקמה באותו זמן העניקה לטמפה מענק לשדרוג מתקן טיהור השפכים שלה, וב-1979 הותקנה בעיר מערכת מתקדמת לטיפול במים. המערכת הזאת הפחיתה את שיעור הזרמת החנקן למפרץ בכ-90%. סנט פטרסבורג נקטה בגישה אחרת, והייתה חלוצה בתוכנית הגדולה במדינה לטיפול במים ולהשבת מים. תוכנית זו הפחיתה באופן משמעותי את שחרור החנקות למפרץ. חמש שנים לאחר שרמת חומרי ההזנה במפרץ החלה לרדת, נראו סימנים ראשונים של ירידה בפריחת האצות ועלייה בצלילות המים.

ביום כדור הארץ הראשון בשנת 1969 החלו קבוצות פעולה אזרחית לפעול, בסופו של דבר גם עם הממשלה, כדי לסייע ביצירת תוכנית לממשק משולב של החוף. התוכנית הגדירה אילו טיפולי שפכים ייושמו ומהם היעדים לאיכות מים. בסופו של דבר הוחלט להשתמש בתפוצת עשב הים כאינדיקטור הראשי. החל משנת 1988 התבצע כל שנתיים מיפוי של עשב הים ברחבי המפרץ. המיפוי הראה שמגמת איבוד עשב הים התהפכה. כיום תוכנית שפך נהר מפרץ טמפה הלאומית פועלת להגנה על כרי עשב הים הקיימים ומשחזרת 50,000 דונמים של עשב ים נוסף, בראש ובראשונה על ידי בקרה על כניסת החנקות למפרץ. התוכנית בונה גם פלטפורמות לגאות ושפל שמעודדות גדילה מחדש של ביצות ומנגרובים. נמצא שאוכלוסיות דגים שמאפיינות בתי גידול לחים מופיעות תוך חמש שנים מבניית הפלטפורמות.

תוך פחות מ-30 שנים התפתח המאבק להגנה וממשק של משאבים טבעיים ובתי גידול לצעירים במפרץ טמפה לרשת שכוללת שלוש מדינות, תריסר ערים, מגוון רשויות אזוריות ופדראליות ואזרחים רבים וקבוצות בעלי עניין. מעורבותם של אזרחים ודאגתם נשארו גורם מניע חשוב בקביעה של מטרות ארוכות טווח לשיקום המפרץ.

המפרץ של שפך הנהר של טמפה מקיים יערות מנגרובים, ביצות מליחה וכרי עשב ים. המפרץ משמש נמל ימי ראשי למעלה ממאה שנים, ובכל זאת הוא ממשיך לתמוך במגוון של יצורים ימיים, ובכללם דגים, צדפות, צבי ים ויונקים ימיים. פיתוח החופים (כולל בניית נמלים) הביא לחפירה או למילוי של יותר מ-40% משטח הביצות באזור הגאות והשפל ויערות המנגרובים. השטח של כרי עשב ים, שהתפרש על כ-300 קמ"ר באזור הרדוד של המפרץ, הצטמצם בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 לכדי 88 קמ"ר.

רצף של ערים ופרברים מסביב למפרץ טמפה בחופה המערבי של מדינת פלורידה. מקור התמונה: NASA’s Earth Observatory

רצף של ערים ופרברים מסביב למפרץ טמפה בחופה המערבי של מדינת פלורידה. מקור התמונה: NASA’s Earth Observatory


מקור

Lewis, III, R.R. et al. 1998. The rehabilitation of the Tampa Bay Estuary, Florida, USA, as an example of successful integrated coastal management. Marine Pollution Bulletin 37(8-12):468-473.

 
דפים אלו הם חלק מהערכה להסברת חשיבות אזורים לגידול ורבייה ימיים. לדף הבית של הערכה לחצו.
הערכה פותחה על ידי ה-Ecological Society of America.
תרגום הערכה ועיבודה: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב.

אופן ציטוט הערכה

Ecological Society of America. 2010. Communicating Ecosystem Services Toolkit: Marine Nurseries Tool kit. Online at www.esa.org/ecoservices. תרגום ועיבוד: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב, 2011. ברשת - http://earthweb.tau.ac.il/?cmd=gallery

משאבי הוראה